רות דורית יעקבי הייתה אמנית טוטלית. היצירה הייתה מבחינתה דרך חיים של ממש, שהשתלבה באחדות גמורה עם חיי היומיום ועם תחושות הגוף והנפש. היא חיה ויצרה מתוך אמונה שתפקיד האמנות לרפא ולהזין את החברה, לספוג את מכאוביה ולהיות שופר לקולות תת-קרקעיים נאלמים, קולות של אובדן ושכול, קולות של ריפוי ותקווה.

מותה הפתאומי לפני חמש שנים קטע את מסע חייה ואת השליחות שלה.

בחייה, היא ביקשה להשמיע קולות אלה בעולם באמצעות פועלה האמנותי – הציורים והשירים היו השופר שלה. היא ביקשה להשמיע קולות אלה בעולם באמצעות פועלה האמנותי – הציורים והשירים. וכך עשתה בתערוכות הרבות (מעל 130) בהן הציגה, על פני חמש יבשות בעולם.

בשנה האחרונה לחייה רות דורית הייתה בשלבים שונים של מספר פרויקטים, בין היתר - הבאה לדפוס של ספר שירים מפרי עטה, מלווים בתמונות שציירה – האישה של אלף הקולות.

הספר כולל ציורים ושירים המתורגמים בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית – שלוש שפות שהן הביוגרפיה של מי שנולדה בישראל, בלב המזרח התיכון, לאב יליד עירק ואם ילידת קנדה שעלו לארץ בצעירותם. שפות באמצעותן ביקשה לחבר במסע שליחותה – מסע של פיוס ותקווה, בין אימהות מכל התרבויות והעמים.